אנחנו המכורים החדשים
יש הרבה מהמשותף בין המכור הישן ההומלס, המסכן, למכור החדש ההיטקי המתפקד: שניהם מרגישים אשמה וחוסר אונים
בלחיצה על הקישור אני נותן את הסכמתי לקבל מרפיק מסרים לכתובת המייל שלי
במשך שנים ארוכות סחבתי הרגלים מזיקים שהורידו אותי: הטבק היה ללא ספק ההתמכרות הקשה ביותר שלי שלקח לי המון זמן לשחרר, אבל גם אכילה רגשית, וגם (כמו כולם מסביבי) וויד.
בשיא ההתמכרות הייתי מושך באנג על הבוקר ואוכל סרטים של ביקורת עצמית עד הערב.
יום אחד, גיליתי שיטה: שאם אני מחתים את עצמי על הסכם לשינוי התנהגות שכתוב על נייר אמיתי, עם תאריך למעלה והשם שלי עליו, אני בקלות עומד בהבטחה שלי, וזאת בשונה מהחלטות שמתגבשות בראש ושם גם נשארות.
ההבנה הזו צמחה להיות "שיטת קליר-אפ" שמוציאה בכל שנה קורסים להפסקה מתודית של סוכר, וויד, פורנו, ניקוטין, סמארפונים ע"י התחייבות לאתגרים מדודים בזמן"
רפיק ידידיה –
בעברו שדרן רדיו ובמאי סרטי מסע דקומנטריים, מאז 1997 מלמד מדיטציה.
הקים את "אשרם במדבר" ו"מרכז נופש רוחני בית אורן", יוזם הפסטיבלים "שיווה", "שאקטי", "זורבה", "פשוט", "טנטריקס".
זהו הדימוי של המכור הישן: אדם כחוש שרוע על ספסל, בקבוק ערק מתגולל לידו והוא מדבר עם עצמו. כמו אנשים רבים באזורי השוליים שמכורים למשהו – סמים, אלכוהול, הימורים, מין ועוד – כנראה יש לו רקע של טראומה, ילדות קשה, מחלה…
איפה הוא ואיפה אנחנו? אנחנו אזרחים נורמטיבים, שעברו ילדות רגילה, בלי שום טראומה דרמטית, עובדי היי-טק ותקשורת, אמנים, עובדי ממשלה, בעלי משפחות והורים. אנחנו אנשים מתפקדים שמשלמים את מיסיהם בזמן ועושים טסט לאוטו. כולה ג'וינט בסוף היום. ואז קצת מנצ'יז בעמידה. מה העניין?
לכל התמכרות ביבים יש גירסא נורמטיבית; הוא נפל בהירואין ואנחנו נעצרנו בג'וינט, הוא שותה וודקה מהבקבוק ברחוב ואנחנו בירה מכוס בפאב, במקום זנות פורנו, במקום קזינו – ווינר.
אם בכלל אנחנו בהתמכרות, אז בזאת הרכה, הקלה. שיש לה פירסומות בטלוויזיה.
זה הסיפור שלנו, המכורים החדשים, שמה שאנחנו עושים – כולם עושים. בטח בתקופה הטכנולוגית בה הריגושים זמינים במרחק הקלקה: טלגרס מביא את הוויד עד הבית, פורנהאב וטינדר את הסקס למחשב, פייסבוק בטלפון, נטפליקס בטלוויזיה… בינג' לגיטימי. נקי. לא אישי. טכנולוגי.
אולם יש משהו משותף בין המכורים הישנים והחדשים, ולא חשוב אם ההתמכרות רכה או קשה; גם לנו וגם להם, השימוש הוא לרוב פתרון קלוקל לבעיה רגשית לא מטופלת.
תחושת הכישלון היא משותפת. וחוסר השליטה. והבושה. ולכן יש הסתרה. אפילו מעצמנו. כל מכור, חדש או ישן, מהרהר בגמילה, יש לו כוונה אמיתית להפסיק אבל פעם אחר פעם זה לא קורה, והדישדוש הזה מוריד ביטחון עצמי ומייאש. וכשהערב יורד וחוסר הפשר של החיים מתגנב, אין פתרון מאשר להשתמש שוב בסם שיתן לנו לרגע הגנה מפני מציאות תקועה.
השימוש הרחיק אותנו לרגע מהמפגש עם כאבים, פצעים, חשבונות לא סגורים שאין בכוחנו להרגיש. עד הפעם הבאה.
יש הרבה מהמשותף בין המכור הישן ההומלס, המסכן, למכור החדש ההיטקי המתפקד: שניהם מרגישים אשמה וחוסר אונים
התחושה הזו שאני מתנגד לעצמי, שאני מחבל לעצמי, שיש בי חלק שואף גדולה וחלק שואף קטנות משותפת לכל מי שנפל בהרגל מזיק ששולט בו. יש
אנחנו "מכונות חיפוש". הידעתם?
קחו לעצמכם 20 דקות לפודקסט וידאו קצר על האי נחת הקבוע בחיינו, הסיבה האבולוציונית שבגללה אנחנו תמיד רוצים עוד.
עץ ההתמכרות הינו דימוי לרב-השכבתיות של ההתמכרות, מהגלוי לסמוי, מהצמרת אל הגזע ואל השורש. בפוסט זה נתמקד רק בחלק העליון של העץ, בחמשת המופעים של
בחירה באכילה מודעת ואיטית מלמד אותנו על ארבעה גוונים של עונג שהאכילה הרגשית מפצה אותנו בהם: 1- העונג שבלעיסה, 2- העונג שבטעמים, 3- העונג שבבליעה, 4- העונג שבהתמלאות.
גמילה מפורנו חייבת להיות בהקשר תודעתי – מה זה משרת אצלי בנפש.
כלומר מה הרובד הסמוי שמפעיל את המנגנון, שאם לא נכיר בו, יהיה לנו קשה לשמור נגיעה.
התהליך המלא (100 יום) הוא תהליך של חצי שנה: חודשיים וחצי הכנה ואז 3 חודשי התנזרות.
לתוכנית יש 3 אלמנטים מרכזיים –
ראיון עם רפיק ידידיה חושף עולם שלם של התמכרויות רכות, מעבר להרגלים מזיקים.
מהי התמכרות רכה? התמכרות רכה היא יותר מעניין של הרגל. זהו קשר עמוק, לעתים לא מודע, שמתפתח בין אדם להתנהגות מסוימת, חומר או חוויה, עד כדי כך שההתנהגות הזו שולטת בחייו.
הסיבות העומדות מאחורי התמכרויות רכות: הבנת הסיבות היא המפתח להתמודדות. הבדידות, החרדה והחיפוש אחר סיפוק מיידי הם רק חלק מהגורמים.
ההשפעות על החיים: התמכרויות רכות פוגעות במערכות יחסים, בבריאות הנפשית והפיזית, ובאיכות החיים הכללית.
גישת "להתחיל להפסיק": רפיק ידידיה מציע גישה חדשנית, המעודדת ניסויים והפסקות קצרות, ולא גמילה מיידית. הוא מאמין שגישה זו מאפשרת לאנשים להתחבר לעצמם ולגלות את השורשים האמיתיים של ההתמכרות.
החשיבות של קהילה: התמיכה של קבוצה יכולה להיות גורם מכריע בהתמודדות עם התמכרויות. הקשבה לסיפורים של אחרים והחיבור לקהילה תומכת מעניקים כוח להתמיד.
המסר המרכזי: התמכרויות רכות הן בעיה נפוצה, אך ניתן להתגבר עליהן. המפתח הוא מודעות עצמית, חיבור לקהילה ותמיכה, וגישה אישית ויצירתית להתמודדות עם האתגרים.