עץ ההתמכרות הינו דימוי לרב-השכבתיות של ההתמכרות, מהגלוי לסמוי, מהצמרת אל הגזע ואל השורש.
בפוסט זה נתמקד רק בחלק העליון של העץ, בחמשת המופעים של הבעיה: התמכרות לחומרים, להתנהגויות, ליחסים, לגדלות ולנחיתות.
מופעי ההתמכרות של הצמרת הם ביטוי לבעיה שבסיסה עמוק יותר: בגזע הבעיה היא נפשית, ובשורש היא רוחנית.
בראש העץ – חומרים:
סוכר, קפאין, ניקוטין, רטלין, קנאביס, אלכוהול – תכל'ס, זה הכל משככי כאבים.
חלקם קונים בבתי מרקחת, חלק בפאבים וחלק ברשתות השיווק.
חומרים הם ההתמכרות העיקרית כי הם סחורות בבורסה: הכלכלה העולמית מושקעת בהם, חברות ענק משווקות אותם, הממשלות מרוויחות מהן.
פעמיים:
פעם 1- מיסים
פעם 2- שמירה על הסדר הציבורי. אזרחים מסטולים לא מתקוממים.
קומה למטה – התמכרויות להתנהגויות.
מי שהצליח שלא ליפול בחומרים, יְמצא מכור לריגושים מקפיצי דופק.
החומרים הם פנימיים, בעיקר אדרנלין ודופמין, הסאטלה באה מהמוח. זה כמו סמים, אבל זה לא מרגיש סמים כי אין דילר.
התנהגויות הן ההתמכרויות המוכחשות.
האדם עצמו לא מספר לעצמו שהוא מכור.
באותה קומה – התמכרויות ליחסים
התפרקות המסגרת השבטית-משפחתיות השאירה אותנו בודדים, בחרדה, בחושך, מחפשים גאולה ביחסים, כמהים לזולת נדיב שישקף אותנו יפים: ברשתות חברתיות, באפליקציות דייטינג, במין טכנולוגי במסך (או עם בן אנוש שלא מכיר אותך), ויש שמתמכרים לטלנובלות.
ואז, בעומק העניין, מגיעים רגשות הנחיתות ושגעון הגדלות.
במקום הכי סמוי בנפש מתקיימת תנועה דו קוטבית בין "כמה שאני טוב וראוי ומלא פוטנציאל" ל"כמה שאני מקולקל ושבור וחסר סיכוי".
כשנהיה בצד של הגדלות נחפש שלמות, סדר, הגשמת אידאלים,
כשנהיה בצד הנחות נתבוסס בביקורת עצמית, קרבניות, קנאה.
ורק נזכור
שעץ ההתמכרות בנוי משלושה חלקים,
צמרת, גזע, שורש
ושאת הצמרת יש לרפא מתוך השורש.
